חרדות בילדות: זיהוי, גורמים ודרכי טיפול

פחדים הם חלק טבעי בהתפתחותם של ילדים. כל הורה מכיר את הרגעים שבהם הילדים חוששים, מהססים להגיב או לבחור דברים, בוכים, או נצמדים להורים לפני שהם נפרדים מהם, וגם פחדים טבעיים אחרים כמו לישון לבד או להיכנס לחדר חשוך. ברוב המקרים מדובר בתגובה טבעית, זמנית, שנרגעת מעצמה עם חלוף הזמן. אבל לעיתים, כשהחרדה בולטת וחזקה, היא נמשכת לאורך תקופה ארוכה ויכולה אף לפגוע באיכות החיים ובתפקוד היום-יומי של ילדים. לכן חשוב לעזור לילדים להתגבר עליה, ואף לפנות לעזרה מקצועית.

אילו סוגי חרדה יכולים להופיע בילדות?

אחד מסוגי החרדה האופייניים בילדות הוא חרדת פרידה. ילדים שמתמודדים עם חרדת פרידה מרגישים מצוקה רבה בכל פעם שהם נדרשים להיפרד מהוריהם – גם אם מדובר בפרידה קצרה ויום-יומית, כמו הליכה לגן. הם עלולים לסרב ללכת למסגרות, לחשוש להישאר לבד, ולסבול מסיוטים או תלונות גופניות (כאב בטן, כאב ראש) לפני רגעי הפרידה.

סוג נוסף הוא חרדה חברתית. ילדים עם חרדה חברתית חוששים מאוד לפני כניסה למצבים חברתיים ובמצבים החברתיים עצמם. הם חוששים מביקורת ודחייה, להיראות מגוחכים או לעשות טעויות מול ילדים אחרים. כתוצאה מהחרדה הם ינסו להימנע ממפגשים חברתיים בפרט עם ילדים בגיל שלהם, יחששו מאוד לדבר או להופיע מול קהל – גם אם מדובר במורה שהם מכירים היטב או בקבוצת חברים קטנה. לעיתים במצבים חברתיים שמדאיגים אותם הם יסמיקו, ירגישו כאב בטן או כאב ראש ודופק מהיר. 

דאגה מתמדת ומוגזמת

ישנם ילדים המתמודדים גם עם חרדה כללית. חרדה כללית מתבטאת בדאגה מתמדת ומוגזמת לגבי תחומים ומצבים שונים כמו להיכשל במבחן, מחלות ובריאות המשפחה, מאסונות טבע, וגם חששות מאירועים נדירים כמו פגיעת מטאור בכדור הארץ. תסמינים נוספים של חרדה כללית הם עצבנות, קשיי ריכוז ושינה, התקפי זעם ובכי.

חרדה נוספת היא פוביה ספציפית. פוביה ספציפית היא חרדה שמופיעה לקראת מצב מסוים. מדובר בפחד קיצוני מאובייקטים, אנשים ומקומות  כמו כלבים, זריקות, דם, גבהים, מקומות סגורים או חושך. במצבים כאלה, ילדים יחוו מצוקה חריפה במיוחד, והם יעשו מאמץ להימנע מהם באופן קבוע, זאת גם אם הם מבינים  שהפחד  אינו רציונלי – בעיקר בגילים בוגרים יותר.

חרדות ילדות - למה זה קורה?

הסיבות לחרדה בילדות מורכבות ומשלבות מספר גורמים. מבחינה גנטית, יש ילדים שנולדים עם יותר נטייה לחרדה, על פי רוב ההורים מתארים ילדים אלה כ"רגישים מאוד" או "פרפקציוניסטים". גורם אחר שלו יש השפעה על ילדים הוא הסביבה וההתנהגות והמסרים של הורים ואחים גדולים. גם חוויות טראומטיות, מתחים בבית או שינויים חדים (כמו גירושין, מעבר דירה או לידת אח או אחות) עשויים לעורר חרדה אצל ילדים. גם סגנון הורות מגונן מדי – כזה שממעט לאפשר לילדים להתמודד עם דברים בעצמם – עלול להשפיע על כך שילדים לא יסמכו על עצמם.

לצד גורמי הסיכון, יש גם גורמים מגנים שיכולים לעזור לילדים לפתח חוסן רגשי. יצירת שגרה יציבה, עידוד לעצמאות, מתן הזדמנויות להצליח, וחיזוק תחושת המסוגלות –  עשויים להפחית חרדה, או להקל על ההתמודדות עמה כשהיא מופיעה.

ומה עושים כשהחרדה מפריעה לילדים ולמשפחה?

הגישה הנפוצה והנחקרת ביותר לטיפול בחרדה בילדים היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בטיפול זה, הילדים לומדים לזהות את המחשבות שמעוררות בהם פחד, לחקור אותן בספקנות לדוגמה, לבדוק עד כמה הן מדויקות או מציאותיות. בטיפול זה ילדים לומדים ומתאמנים בכלים ושיטות להרגעה עצמית. 

אחד החלקים המרכזיים בטיפול הוא החשיפה ההדרגתית – כלומר, תרגול מבוקר ומדורג של מצבים שמעוררים חרדה, עד שהתגובה הרגשית למצבים הללו נחלשת. בדומה לחיסון, חשיפה למינונים קטנים ומדורגים למצב המפחיד גורמת לילדים להתרגל ולהגיב אליהם באופן מווסת ורגוע יותר.  

לעיתים קרובות החרדה של הילדים משפיעה על ההורים והמשפחה כולה. היא גורמת למתחים ומגבילה את הפעילות של המשפחה. כך למשל, ילדים שמפחדים ממקומות הומי אדם יפריעו למשפחה לבלות במקומות כמו קולנוע, קניון ועוד. הורים רבים נאלצים לעשות התאמות כמו לישון עם הילדים, לשבת לידם במקלחת ולהישאר בבית.  

מרכיב הכרחי בטיפול

משום כך, החרדה יכולה לגרום למתח ביחסים בין בני המשפחה לילד/ה שסובל/ת. הילד יכול לכעוס על ההורים  בגלל ההגבלות שהם מציבים בעקבות החרדה, והוויתורים שאותם הוא נאלץ לעשות. לכן, הדרכת הורים היא מרכיב הכרחי בטיפול, כשבמקרים מסוימים ניתן לשלב גם טיפול משפחתי. הדרכת הורים, שיפור התקשורת בבית והפחתת לחצים הם מרכיבים חשובים להצלחת הטיפול בילד/ה.

במקרים חמורים יותר, או כאשר טיפול CBT לא מביא לשיפור משמעותי, אפשר לשקול גם טיפול תרופתי – לרוב על בסיס תרופות מקבוצת SSRI. טיפול תרופתי יינתן על ידי פסיכיאטר מומחה בטיפול בילדים.

חרדות אצל ילדים - ומה לגבי טראומה?

כאשר ילדים נחשפים לאירוע טראומטי – כמו תאונה, מלחמה, אלימות או אובדן פתאומי של אדם קרוב – עלולה להתפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). התסמינים של PTSD כוללים זיכרונות פולשניים, סיוטי לילה חוזרים, הימנעות ממקומות, אנשים ומצבים שמזכירים את האירוע הטראומטי או נחווים כמאוד מסוכנים בעקבות הטראומה, התפרצויות זעם, קשיי שינה וריכוז, רגרסיה לדפוסי התנהגות ופחדים שהילדים הצליחו להתגבר עליהם לפני הטראומה  וקושי לחוות רגשות חיוביים.

חשוב להבדיל בין חרדה  ל-PTSD: בעוד שחרדה יכולה להופיע בהדרגה וללא סיבה ברורה, PTSD תמיד נובעת מאירוע ברור וקשה. גם אופי הטיפול הוא שונה – כאשר ההתמקדות המרכזית ב-PTSD היא עיבוד הטראומה וחיזוק תחושת הביטחון של הילד/ה.

חרדות בקרב ילדים - ההורים הם חלק מהפתרון

ההורים מהווים חלק מאוד חשוב ומרכזי בטיפול בילדים.  ההורים לומדים לנהל את החרדה של הילדים ולא לנסות "להציל" אותם מהפחד. הם לומדים ללוות אותם ולתמוך בצעדים קטנים של התמודדות. הם גם לומדים לעשות שינויים כמו להכיל ולדבר על רגשות, לנהל שגרת חיים פחות מלחיצה ולהגיב בסובלנות לטעויות. הגישה החדשה הנלמדת בטיפול כוללת הקשבה, אמפתיה, תמיכה רגשית, הצבת גבולות ודוגמה אישית, תורמת משמעותית להורדת מפלס החרדה.  

מה יכולים הורים לעשות כדי להפחית חרדה בחיי היום-יום?

מעבר לטיפול המקצועי, ההורים יכולים בעצמם לעזור לילדיהם להתמודד עם חרדה. חוסר ודאות הוא אחד מהגורמים המרכזיים לחרדה אצל ילדים, והקשר בין חוסר הוודאות לחרדה הוא חזק במיוחד מכיוון שילדים עדיין מפתחים את היכולת להתמודד עם אי-הוודאות הטבעית של החיים.

ילדים זקוקים לתחושת ביטחון וליכולת לחזות מה יקרה. כאשר המצב לא ברור, המוח שלהם נכנס למצב של כוננות גבוהה, מה שמפעיל אצלם את מערכת החרדה. כמו כן, ילדים נוטים למלא את החללים הלא ידועים בדמיון, שלעיתים קרובות נמשך דווקא לתרחישים קטסטרופליים, מה שרק מזין את החרדה עוד יותר. 

הורים יכולים לשמור על שגרה ויציבות גם כאשר יש שינויים ובכך לעזור לילדים להרגיש בטוחים יותר ולסמוך על היכולת שלהם לצפות דברים ולהתכונן לקראתם. זה נשמע מורכב, אבל זה יחסית פשוט. למשל, לאכול ארוחת ערב בשעה קבועה, להקפיד על טקס שינה מוכר, ולהכין את הילדים מראש לאירועים יוצאי דופן. הם גם יכולים להשתמש בכלים כמו נשימה רגועה לפני השינה, ולעזור לילדים להתמקד בדברים שעליהם הם כן יכולים להשפיע. 

לתרגל מיומנויות הרגעה

בנוסף, הורים יכולים לתת לילדים דוגמה אישית ולהסביר להם איך הם מתמודדים עם אי-ודאות, פחדים, אתגרים ודאגות. כך, למשל, ילדים ששומעים את הוריהם אומרים "היה לנו יום קשה, אבל אנחנו מתמודדים עם זה", לומדים דרכם על חוסן ותחושת מסוגלות. זכרו, דוגמה אישית תורמת לבניית תחושת ביטחון פנימית אצל הילד.

חשוב גם לתת מקום לרגשות של הילדים מבלי למהר "לתקן" או להרגיע אותם מייד. משפטים כמו "אני מבין שאתה מפחד", או "זה בסדר להרגיש ככה", עוזרים לילדים להרגיש מובנים. לפעמים עצם הידיעה שמישהו מקשיב ומקבל את הרגש - כבר מורידה את העוצמה שלו. 

אפשר לתרגל עם הילדים מיומנויות הרגעה כמו נשימות עמוקות, שימוש בדמיון מודרך (למשל לדמיין מקום בטוח) או אפילו שיטות פשוטות של מגע מרגיע, כמו חיבוק חזק או שמיכה אהובה. צריך לתרגל את הכלים האלה בזמנים הרגועים, וכך הילדים יצליחו להשתמש בהם בשעה שיתמודדו עם קושי. 

בדרך זו, הילדים לומדים שזה אפשרי להתמודד עם חרדה, אתגרים ואי-ודאות בצורה בריאה ויעילה יותר.

אתם איתי - כלים אמיתיים להתמודדות

חרדה בילדים אינה גזירת גורל, אלא תמרור אזהרה שיש להתייחס אליו ברצינות. לפעמים היא חלק טבעי בשלב התפתחותי חולף ולפעמים היא סימן לכך שהילדים מתקשים להתמודד לבד וזקוקים לעזרת ההורים או לעזרה מקצועית. 

כך או כך, יש הרבה מה לעשות. בעזרת הכלים הנכונים, בליווי אנשי מקצוע ובתמיכה מהבית, ניתן להפחית חרדה באופן משמעותי ולתת לילדים תחושת מסוגלות וביטחון. אז אם אתם מרגישים שהחרדה של ילדכם משפיעה על חיי היום-יום, חשוב לדעת שאתם לא לבד – הטיפול הנכון יכול לשנות את איכות החיים של ילדכם ושל כל המשפחה, ולהעניק כלים אמיתיים להתמודדות עם פחדים ודאגות.

באתר אתם איתי תמצאו תוכניות טיפול דיגיטליות מותאמות אישית, בליווי מטפל/ת מוסמך/ת, שיסייעו לילדים להתמודד עם חרדות באופן הדרגתי, רגוע ומעצים – מבלי לצאת מהבית.

אל תחכו שהחרדה תגביל עוד יותר – לחצו כאן כדי לגלות איך נוכל לעזור לילד שלכם להרגיש בטוח, חזק ושמח הרבה יותר.