טיפול בפוסט-טראומה אצל ילדים בעקבות מלחמה ופעולות איבה

מלחמה וטרור משפיעים עמוקות על אנשים מבוגרים, אך על אחת כמה וכמה על ילדים. ילדים שחווים אזעקות, ירי טילים או אובדן, עלולים לפתח תסמינים פוסט-טראומטיים (PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder), המתבטאים בחרדה, בהלה, קשיי שינה ושינויים בהתנהגות.

עם זאת, חשוב לדעת שלא כל ילד או ילדה שנחשפו למלחמה יפתחו PTSD. חלק מהילדים מחלימים באופן טבעי, אך אצל אחרים התסמינים נמשכים ודורשים טיפול מקצועי כדי להשיב תחושת ביטחון, שליטה ושגרה.

מה מגביר את הסיכוי לפתח פוסט טראומה בקרב ילדים?

מחקרים מראים כי בחודשים הראשונים שלאחר מלחמה או פיגועים, בין 15% ל־70% מהילדים מפתחים תסמינים פוסט-טראומטיים (PTSD). זהו טווח רחב מאוד, שתלוי במספר גורמים – בראש ובראשונה בסוג האירוע, בעוצמת החוויה, ובאופן שבו ההורים והסביבה מגיבים לאירוע המאיים.

סוג האירוע: בניגוד לתאונה חד־פעמית שמסתיימת, מלחמה או מצב ביטחוני מתמשך הם אירועים חסרי סוף ברור. האיום נמשך לאורך זמן, והתחושה ש"הכול עלול לקרות שוב" מקשה מאוד על ההחלמה. ילדים שגדלים באזורים מוכי ירי או תחת איום קבוע חיים בתחושת דריכות מתמדת – ולכן הסיכון שלהם לפתח PTSD כרוני גבוה יותר.

חומרת האירוע: ככל שהחוויה הייתה קשה יותר – כך גדל הסיכון. ילדים שנחשפו למראות קשים של פצועים או הרוגים, נפצעו בעצמם, איבדו אדם קרוב, נעקרו מבתיהם, או שסבלו מחרדה עוד לפני המלחמה – נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תסמיני פוסט-טראומה.

למה חשוב לא לחכות?

אצל חלק מהילדים הסימפטומים נרגעים בהדרגה, אך מחקרים מראים כי 20%–35% מהילדים ממשיכים לסבול מתסמיני PTSD גם חצי שנה לאחר שהאירוע הסתיים.

ילדים שלא מראים שיפור עד אז, לרוב לא יחלימו מעצמם. לכן חשוב לפנות לטיפול מקצועי כבר בשבועות הראשונים, כדי למנוע סבל מיותר ולתמוך בעיבוד רגשי מוקדם. טיפול בפוסט טראומה אצל ילדים בשלבים מוקדמים מקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות בעיות רגשיות מתמשכות.

מהו תפקיד המשפחה והסביבה?

מעבר לעוצמת האירוע עצמו, יש חשיבות עצומה לדרך שבה המבוגרים סביב הילד מגיבים:

• הורים שמביעים חרדה או חוסר אונים – עלולים להעביר לילד/ה תחושת סכנה.
• הימנעות מדיבור על האירוע – משדרת לילד/ה שאסור לדבר על מה שקרה, מה שמונע עיבוד רגשי.
• הגנת יתר – כשהורים מעודדים להימנע ממצבים חדשים, הילדים לומדים שהעולם מסוכן גם כשאין סכנה אמיתית.
• לעומת זאת, קהילה תומכת ותחושת "ביחד" מסייעות לילדים להרגיש מוגנים, להבין שהסכנה חלפה, ולחזור לשגרה בביטחון.

מהם גורמי החוסן שמסייעים לילדים להחלים?

תמיכה רגשית של ההורים, הקשבה, שגרה קבועה וחיבור לקהילה תומכת - כל אלו הם מרכיבים מרכזיים בתהליך ההחלמה.

כאשר ההורים מעודדים את הילד/ה לדבר על מה שקרה, לשחק, לישון לבד ולחזור לפעילות יום-יומית, הם עוזרים להם ללמוד שהעולם בטוח ושאפשר להתמודד עם הפחדים במקום להימנע. החזרה לשגרה היא מפתח משמעותי בשיקום.

אילו תסמיני פוסט-טראומה מופיעים אצל ילדים?

תסמיני PTSD אצל ילדים כוללים מגוון תגובות רגשיות והתנהגותיות:

• זיכרונות פולשניים וסיוטים - מחשבות חוזרות ודימויים מפחידים, סיוטי לילה וחלומות מפחידים.
• פחדים והימנעויות - הימנעות ממקומות או ריחות שמזכירים את האירוע ומשיחה ומחשבות על האירוע.
• תגובות בהלה - רגישות לרעשים חזקים כמו אזעקות או אמבולנסים.
• עוררות יתר - מתח מתמשך, קושי להירדם או לישון לבד.
• ריחוק רגשי - הילד או הילדה נראים אדישים, מסתגרים ומתרחקים מחברים.
• תגובות רגרסיביות - חזרה להרטבה בלילה, דיבור ילדותי, היצמדות להורים.
• כעס וקושי בוויסות רגשי - התפרצויות, עצבנות, קשיי ריכוז והתנהגות אגרסיבית.

כאשר התסמינים הללו אינם מטופלים, הם עלולים לפגוע בלמידה, בקשרים חברתיים ובתפקוד המשפחתי כולו. לכן חשוב לזהות מוקדם ולפנות לעזרה מקצועית.

טיפול CBT לילדים עם PTSD

אחד הטיפולים היעילים ביותר הוא CBT - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ובמיוחד שיטה ייחודית הנקראת PE – Prolonged Exposure (חשיפה ממושכת)".

בטיפול זה עובדים עם הילד/ה על זיכרונות האירוע והפחדים ורגשות אחרים שנלוו אליו (בושה, כעס, אשמה). באופן טבעי, ילדים מנסים להימנע ממחשבות, שיחות ומצבים שמזכירים את הטראומה. אך דווקא ההימנעות מחזקת את הפחד. בטיפול חשיפה ממושכת עוזרים לילד להתמודד בהדרגה ובביטחון עם אותם זיכרונות ומצבים, כדי שהמוח ילמד שהסכנה חלפה.

איך נראה טיפול בחשיפה ממושכת (PE)?

במסגרת טיפול בפוסט-טראומה אצל ילדים בשיטת PE, המטפלת בונה יחד עם הילדים תהליך מותאם אישית הכולל שני סוגי חשיפה:

1. חשיפה במציאות

המטפלת מתרגלת עם הילדים חזרה הדרגתית למצבים יומיומיים שהילדים נמנעים מהם – לשחק לבד בחדר, לצאת מהבית, לשמוע סירנה מוקלטת בעוצמה נמוכה. המטפלת בונה "סולם חשיפה" אישי – מהקל אל הקשה – ומעודדת את הילדים לצבור חוויות של הצלחה.

 כאשר מתעוררת חרדה, נלמדים גם כלים לוויסות, נשימות והרגעה.

2. חשיפה בדמיון

לאחר מכן הילדים מתארים או מציירים את מה שהם חווה – מה ראוה, שמעו והרגישו. המטפלת עוזרת להם להבין שהזיכרון אינו מסוכן, ומלמדת אותם לומדים להבחין בין העבר להווה: "זה קרה אז, עכשיו אני בטוח".  העיבוד החוזר עוזר להרגיע את החרדה ולשחרר רגשות אשמה או בושה.

עם הזמן, הילדים מגלים שהם יכולים להתמודד, הפחדים נחלשים והביטחון חוזר. הם לומדים שהעולם אינו מסוכן כפי שנדמה, ושיש להם שליטה על גופם ורגשותיהם.

מהו תפקיד ההורים בתהליך ההחלמה?

להורים יש כמובן תפקיד מרכזי בטיפול בפוסט-טראומה אצל ילדים. הם עצמם חווים לעיתים חרדה, אשמה וחוסר אונים, במיוחד אם גם הם היו תחת אש.

בטיפול, ההורים מקבלים הדרכה על תגובות נורמליות לטראומה, לומדים לזהות תסמינים ולתמוך בילדים מבלי לחזק את ההימנעות.

המטפל או המטפלת מסייעים להם להבין כיצד לשבח התמודדות שדורשת מהילדים להפגין אומץ, מתי לעודד ומתי להרפות. ההורים גם לומדים לווסת את החרדה שלהם, לדבר עם הילדים בכנות מותאמת גיל, ולשמור על שגרה יציבה.

כאשר ההורה מקרין ביטחון , למשל: “זה קשה, אבל אנחנו יודעים להתמודד”, הילדים קולטים את המסר שהעולם בטוח ושהם לא לבד.

למה חשוב לפנות לטיפול מוקדם?

פוסט-טראומה בילדים אינה נעלמת מעצמה ברוב המקרים. טיפול מוקדם מונע סבל מיותר ומקטין את הסיכון ל-PTSD כרוני. ככל שהילדים מקבלים עזרה מהר יותר, כך קל יותר לעבד את האירוע ולשוב לתפקוד רגיל.

טיפול CBT ובייחוד טיפול בחשיפה ממושכת (PE) הוכחו במחקרים כיעילים במיוחד עבור ילדים שנחשפו למלחמה ופעולות איבה. הם מסייעים להפחית תסמיני חרדה, לחזק חוסן רגשי וליצור תחושת שליטה מחודשת.

טיפול בפוסט-טראומה: יש דרך החוצה מהפחד

טיפול בפוסט-טראומה אצל ילדים אינו רק תיקון של פצע – הוא תהליך של ריפוי וצמיחה.

בעזרת ליווי מקצועי והורים תומכים, הילדים לומדים להתמודד עם פחדיהם, מחזירים לעצמם ביטחון ומפתחים חוסן רגשי.

ילדים הם בעלי יכולת החלמה מדהימה - עם טיפול מתאים, הם לא רק מתגברים על החוויה הטראומטית, אלא גם צומחים ממנה וממשיכים קדימה בחיים מלאים ובטוחים יותר.