חיזוק תחושת ביטחון אצל ילדים בזמן חירום

כהורים, יש לנו רצון בסיסי לשמור על ילדינו מכל רע. אנחנו רוצים לגדל את ילדינו בסביבה בטוחה ויציבה, אבל המציאות במדינת ישראל מציבה עבורינו אתגרים משמעותיים בתור הורים. מצבי חירום חוזרים ונשנים מאלצים אותנו להתמודד עם איום מסוכן שמעורר פחדים, בלבול ולעיתים גם מוביל לאובדן תחושת הביטחון והשליטה.

בדיוק ברגעים כאלה חשוב לזכור: גם כשהמציאות מאיימת - יש לנו יכולת להשפיע.

הורים רבים חווים תחושת חוסר אונים: כיצד ניתן לחזק את תחושת הביטחון אצל ילדים כאשר המבוגרים בעצמם מפחדים? איך מדברים עם הילדים על נושאים כמו מלחמה וטרור? החדשות הטובות הן שיש דרכים פשוטות, מבוססות מחקר וניסיון, שיכולות לעזור בחיזוק תחושת הביטחון אצל ילדים בזמן חירום ולאחר מכן.

כיצד שומרים על תחושת ביטחון בסיסית אצל ילדים?

השלב הראשון בחיזוק תחושת הביטחון הוא להבהיר לילדים שההורים נוכחים, מגיבים, ויודעים מה לעשות. חשוב להסביר להם במילים פשוטות מה קורה, למשל שיש סכסוך בין מדינות ולהדגיש את ההכנות שנעשות כדי להגן על כולם - הכנות שמתחלקות לכאלו שנעשות אצלכם בבית ואלו שנעשות במסגרת הצבא החזק שלנו. ילדים מבינים הרבה יותר ממה שנדמה לנו, ומידע ברור יכול להרגיע את הפחד ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.

כדאי לתרגל עם הילדים התנהלות בזמן אזעקה. לדוגמה, אפשר למדוד ביחד את הזמן שלוקח להגיע למרחב המוגן, או לבחור מראש את החפצים האישיים שהילדים ירצו לקחת איתם ברגע שתישמע אזעקה. תרגילים כאלה הם לא רק מעשיים, הם גם מעניקים לילדים תחושה שהם שולטים במצב. גם צעדים קטנים יותר כמו לזהות היכן המקלט הקרוב ביותר לבית, או מהו המרחב המוגן בסמוך לסביבה מוכרת, תורמים לחיזוק תחושת הביטחון אצל הילדים.

בנוסף, כדאי לנסות לשמור על שגרת יום מוכרת במידת האפשר: להקפיד על זמני שינה, ארוחות, טיולים קצרים, ביקורים אצל חברים - הכל בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

כיצד חיזוק תחושת הביטחון מרגיע את הגוף והנפש?

איום בטחוני מתמשך עשוי לגרום למתח גופני רב ודריכות מתמשכת. המוח מזהה סכנה ומפעיל את מנגון "הילחם או ברח", שמכין את הגוף לפעולה מהירה. הלב פועם מהר יותר, לחץ הדם עולה, הנשימה נעשית שטוחה ומהירה, השרירים מתכווצים, וכמות גדולה של אדרנלין מציפה את מחזור הדם ומעלה את רמת הערנות. זו הסיבה שלעיתים חשים בחוסר שקט, עייפות, קשה לשמור על ריכוז או להירדם. חשוב להסביר לילדים שמדובר בתגובות טבעיות של הגוף במטרה להגן עליהם.

אפשר לעזור לילדים להרגיע את הגוף בעזרת נשימות עמוקות ואיטיות. תרגול יומי קצר של כמה נשימות דרך האף, עם נשיפה איטית דרך הפה, עשוי לסייע בחיזוק תחושת הביטחון לפני השינה ובמצבים שבהם הילדים מרגישים לחץ. גם משחקים שמפעילים את הגוף, פעילות גופנית או אפילו צחוק משותף יכולים לעזור בשחרור מתחים.

בנוסף לכל האפשרויות הללו, הדרך הכי חשובה לחיזוק תחושת הביטחון אצל ילדים היא ליצור רגעים של שקט. מומלץ לכבות את הרדיו או הטלוויזיה מדי פעם, להימנע מחשיפת יתר לחדשות, ולשמור בבית על אווירה רגועה ונינוחה.

חזרה הדרגתית לשגרה

גם לאחר שמצב החירום נגמר, החרדה לא תמיד מתפוגגת. ילדים ממשיכים לפחד, ולעיתים קשה להם להבין שהם כבר לא בסכנה. לעיתים קולות חזקים כמו רעמים, צעקות או רעש של אופנוע יכולים לעורר תגובות חרדה.

עזרו לילדים להבחין בין סכנה ממשית לבין גירוי שמזכיר את האירועים הקשים. לדוגמה:

• רעש של אופנוע עלול להזכיר את צליל האזעקה.
  
  
• רעמים בלילה נשמעים מאיימים והם מזכירים את רעשי היירוט ונפילות הרקטות.

עזרו לילדים להבחין בין הצלילים השונים, הסבירו להם שאתם שומרים עליהם, וכאשר תהייה סכנה אמיתית - תיידעו אותם והתנהגו בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

איך שומרים על תחושת הביטחון אצל ילדים שחוו אירוע טראומטי?

אחד הכלים החשובים בהתמודדות עם זיכרונות קשים הוא למצוא הזדמנות לדבר עליהם או לבטא אותם בדרכים אחרות כמו ציור, משחק או אפילו המחזה. תהליך העיבוד עוזר לילדים להבחין בין זיכרון לבין מציאות עכשווית, לשאול שאלות, ולתת משמעות לאירועים שהם חווים. זו גם הזדמנות לעזור לילדים לתקן מחשבות שגויות ולחשוב בצורה יותר מציאותית ונכונה על עצמם ועל העולם. עיבוד זכרונות טראומטיים בדרכים אלו יכול לעזור בחיזוק תחושת הביטחון אצל ילדים.

מחשבות שגויות או פרשנויות לא מדויקות עלולות לגרום לילדים רגשות שליליים כמו אשמה, כעס, בושה וחרדה. מומלץ להציע להם אמצעים לביטוי חופשי כמו דפים וצבעים, בובות, משחקים או תחפושות. בדרך זו, ילדים יכולים לבטא רגשות, מחשבות וזיכרונות שקשה להם לתאר במילים. כשמאפשרים לילדים לספר על הזיכרון המפחיד שמטריד אותם ולדבר עליו, מתרחש שינוי שבשפה המקצועית נקרא "עיבוד רגשי".

בעזרת העיבוד הרגשי, רמת המצוקה יורדת, תחושת השליטה מתחזקת, והפחד מהזיכרון פוחת. העיבוד הרגשי מביא לשיפור בתסמינים הפוסט-טראומטיים כמו סיוטי לילה ומחשבות חודרניות. התהליך הזה גם מאפשר לילדים לבחון מחדש את מה שקרה, להבין את האירועים הקשים שחוו ולתת להם משמעות אחרת. המשמעות החדשה עוזרת לילדים להפסיק להאשים את עצמם, ולהבדיל בין סכנה ממשית לגירויים שמפחידים אותם משום שהם מזכירים להם את הטראומה, למרות שאינם מסוכנים.

מה עושים עם תחושת הביטחון של הילדים לא מתחזקת?

אם גם לאחר תקופה ממושכת תחושת הביטחון של הילדים לא השתפרה והם ממשיכים להראות סימני חרדה, רגישות יתר, התפרצויות או הסתגרות, כדאי להתייעץ עם מומחים בתחום הטיפול בטראומה. 

יש לשקול טיפול חיזוק תחושת ביטחון אצל ילדים כאשר הם מבטאים קשיי פרידה, היצמדות להורים, חרדה, הימנעות מלהזכיר אירוע קשה או ממקומות ומצבים שנתפסים כמסוכנים, וכאשר ישנם שינויים בהרגלי האכילה והשינה. אפשר להתמודד ולחזק את תחושת הביטחון ביחד.

מצבי חירום, מלחמות ומתיחות ביטחונית פוגעים בשגרה ובתחושת הביטחון והשליטה. למרות זאת, יש לנו יכולת השפעה על דרך ההתמודדות של ילדנו עם מצבים אלה. הסבר מותאם גיל, עידוד הבעה רגשית, ושמירה על שגרה במידת האפשר יכולים להפחית את החרדה ולחזק את תחושת הביטחון של הילדים וגם של ההורים.

אם אתם מרגישים שהילד או הילדה שלכם מתקשים להתמודד, או שאינכם בטוחים איך לפעול, פנו אלינו. אתם איתי כאן כדי לעזור, לייעץ ולתת כלים שיעזרו לכם ולילדכם להרגיש בטוחים, גם כשנדמה שהעולם בחוץ סוער.