טיפול בחרדות אצל ילדים בזמן מלחמה

בתקופות מלחמה ובזמן מתקפות טרור, כשתושבי מדינת ישראל מאוימים על ידי רקטות ונחשפים לקולות היירוטים והנפילות באזורים הקרובים לקו הגבול, הפחד והמתח גואים ובאים לידי ביטוי בצורת חרדות אצל ילדים. בתקופות אלה, באופן טבעי, ילדים עלולים להרגיש מבולבלים, מפוחדים, עצובים ואפילו לחשוב שהם מאבדים תקווה.

למרות זאת, רוב האנשים, מבוגרים וילדים כאחד, לא יזדקקו לטיפול בחרדות בזמן המלחמה. חוסן רגשי, יחד עם כלי התמודדות פשוטים, מסייעים לרבים מאיתנו לשמור על שפיות למרות המציאות המורכבת. ובכל זאת, קיימים מקרים שבהם כן חשוב לפנות לעזרה מקצועית לטיפול בחרדות אצל ילדים.  במאמר זה נעשה סדר: מהן תגובות נורמליות למצב? מתי מומלץ להתייעץ עם מומחה? ואילו כלים יכולים לעזור לילדים להרגיש יותר בשליטה, גם בזמנים בהם הם מרגישים מאוימים ומפוחדים והשגרה משתנה?

מהן חרדות אצל ילדים בזמן מלחמה?

ילדים מגיבים בדרכים שונות למצבי חירום שניתן להגדיר כחרדות. להלן כמה סוגי חרדה אצל ילדים שנחשבים טבעיים לחלוטין:

• פחד ודריכות גבוהה  - הגוף נכנס למצב של "הישרדות". הדופק מאיץ, חווים קשיי נשימה, רעידות בגוף, יובש בפה ולחץ בחזה. אלו הן תגובות טבעיות שמטרתן להגן על עצמנו.
  
  
• קשיי שינה ושינויים בתיאבון  - ילדים עשויים לחוות קושי כשהם מנסים להירדם או לאבד את התיאבון. קיים גם מקרה הפוך בו ילדים יאכלו יותר מהרגיל, מתוך צורך בנחמה.
  
  
• שינויים רגשיים והתנהגותיים  - רגישות יתר, בכי או כעס, תגובות קיצוניות או אדישות לסביבה. תגובות אלו הן תגובות טבעיות למצבים בהם אדם מרגיש מאוים. חלק מהילדים נצמדים להורים, חוששים להיות לבד, ומביעים דאגה לשלומם ולשלום יקיריהם.
  
  
• עיסוק במוות ושאלות קיומיות  - "האם אני אמות?", "מה יקרה לך?"  - שאלות כאלו משקפות את הפחדים העמוקים של הילדים ומעידות על הצורך שלהם בביטחון ובהסבר מותאם עבורם.
  
  
• רגשות אשמה או בושה - מחשבות כמו  "איך אני נהנה בזמן שאחרים סובלים?" או בושה בעקבות תגובות לאזעקה כמו בהלה, בכי והרטבה הן תגובות נורמליות. גם תינוקות עשויים לבטא סימנים של חרדה כמו קשיי שינה, בכי תכוף או היצמדות מוגברת להורים.

כל אלו הן תגובות טבעיות למצב מאיים, ולרוב הן חולפות מעצמן לאחר שהאיום הוסר.

איך מתמודדים עם חרדות אצל ילדים?

יש לא מעט דרכים להתמודד עם חרדות אצל ילדים ולהחזיר את תחושת הביטחון והשליטה, גם בלי להיעזר בטיפול מקצועי. הנה כמה כלים חשובים שכדאי להכיר:

להסיח את הדעת בצורה חיובית

עודדו את הילדים לעסוק בפעילויות מהנות כמו ציור, משחק, האזנה למוזיקה או צפייה בתוכנית אהובה. לדוגמה, ילדה בת 7 שסבלה מסיוטי לילה ציירה את מה שהיא הגדירה "מקום בטוח ורגוע". הוריה עזרו לה לדמיין את המקום הזה לפני השינה, וכעבור כמה ימים היא והוריה סיפרו שסיוטי הלילה שהיא חוותה פחתו באופן משמעותי.

לשמור על שגרה יומיומית

חיזרו ככל האפשר להרגלים פשוטים כמו מקלחת בזמן קבוע, ארוחת ערב, או סיפור לפני השינה. ילד בן 5 שסירב לאכול כשהתחילו האזעקות חזר לאכול כרגיל אחרי שיצרו עבורו "טקס ארוחת ערב". הטקס כלל מפית אהובה ודובי שישב ליד הצלחת. שגרה מחזירה את התחושה ש"החיים ממשיכים" למרות המצב המלחיץ.

להשתמש בהומור וביצירתיות

ילדים רבים מרגישים הקלה כשהם נהנים וצוחקים, אפילו לרגע. משפחה אחת המציאה משחק בשם "אזעקת צחוק" - בכל פעם שיש אזעקה, מנסים לומר את המשפט הכי מצחיק שאפשר בזמן שהם שוהים בממ"ד. היוזמה ונקיטת פעולה אקטיבית גרמה להקלה בהרגשת הילדים. 

לאפשר הנאה בלי רגשות אשמה

חשוב לספק לילדים רגעי הנאה פשוטים: לצפות בסרט מצויר, לאכול עוגייה טעימה, או לשחק משחק מצחיק עם האחים והאחיות. ילד שראה סרטון שבו ילדים מצחיקים אחד את השני בזמן האזעקה אמר לאמו: "מותר לי לשמוח גם אם לא שמח בחוץ, נכון?" אמו השיבה בחיוב ,וכך נתנה לו לגיטימציה רגשית לפעול ולהנות למרות המצב.

להירגע באמצעות הבעת חום ונשימות

אפשר לחבק, לשבת יחד ולנשום באיטיות. לפעמים זה כל מה שילדים צריכים - לא פתרון סופי לבעיה, אלא נוכחות רגועה. אמא אחת סיפרה לנו שילדתה נרגעת רק כשהיא מחזיקה אותה ולוחשת: "אני איתך, אני רגועה, ואת גם יכולה להירגע".

לדבר על רגשות, בזהירות

עודדו את הילדים לשתף ולדבר על מה שהם מרגישים וחושבים. אם הם חוו חוויה קשה ממקור ראשון - כמו פציעה, מוות או הרס של רכוש - אל תמהרו לדבר איתם על זה. תנו לגוף ולנפש שלהם זמן להחלים. מנגנוני ההדחקה הטבעיים שלהם מגנים עליהם.

לספר על התגברות

הזכירו לילדים הצלחות מהעבר: איך התגברו על פחד מחושך או למדו לרכב על אופניים. זה מעודד את תחושת היכולת שלהם להתמודד עם הפחד והחרדה הקיימים.

לתת תחושת אחריות

אפשרו לילדים לעזור - בין אם בבית, בארגון קניות, או בטיפול באחים הקטנים. לקיחת תפקיד אחראי מחזקת את תחושת המסוגלות העצמית של הילד.

לדבר בגובה העיניים - למה זה חשוב?

גם אם נדמה לנו שילדים "לא מבינים מה קורה", האמת היא שהם מבינים הכול - דרך טון הדיבור, המבטים, השקט, או שיחות עם ילדים ומבוגרים אחרים. לכן, חשוב לא להשאיר אותם לבד עם הדמיון, אלא להסביר להם בגובה העיניים ובהתאם לגילם את המצב. המסר המרכזי הוא לא להסתיר ולא להעמיס מידע, אלא ליצור איזון בין אמת, ביטחון ותקווה. חשוב גם לאפשר לילדים לשאול שאלות ולתת להם מקום להביע את הרגשות שלהם, בלי למהר לסיים את השיחה.

להמעיט חשיפה לחדשות – גם עבור הילדים וגם עבורכם

החדשות לא נועדו להרגיע. הן משקפות את המציאות הקשה, לפעמים בצורה דרמטית, וחוזרות על תמונות קשות ופרשנויות מדאיגות. גם אם הילד לא צופה בחדשות, הוא עלול לשמוע אותן כשהוא נמצא בחדרו וכן לקלוט את התגובות המודאגות של המבוגרים למשמע הדיווחים. משפחות רבות קובעות כלל פשוט: שעה אחת ביום בה בודקים מה קורה בחדשות - ורק כאשר הילדים ישנים. כך הילדים מקבלים מסר ברור: העולם עדיין בטוח מספיק בשביל לא לדבר על חדשות מפחידות כל הזמן. כשאתם שומרים על איזון, ומעט מדחיקים, אתם מעבירים תחושת יציבות גם לילדים.

איך "משפטי אומץ" עוזרים בטיפול בחרדות אצל ילדים?

ניתן להרגיע חרדות אצל ילדים בעזרת חזרה על "משפטי אומץ" המעבירים מסרים אופטימיים לילדים ששומעים אותם. משפטים חיוביים שנאמרים בקול רם ובלב אינם "מנטרות ריקות". הם עוזרים משום שהם מחליפים את המחשבות החרדיות של הילדים במחשבות מחזקות. שיטה זו לקוחה מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי - CBT. שינוי דפוסי חשיבה שליליים על מנת לשנות את ההרגשה וההתנהגות.

כשילד אומר לעצמו: "אני לא אצליח לעבור את זה", מערכת הסכנה הפנימית שלו מופעלת וגורמת לחרדה ותחושת חוסר שליטה. אבל אם הוא אומר: "אני חזק", או "אני סומך על המשפחה שלי", הוא מצליח להרגיש חסון יותר ולהתמודד בצורה אקטיבית עם המצב. אפשר לבחור יחד עם הילדים את המשפטים, לכתוב אותם ולהקליט אותם ולהאזין להם מדי ערב. להלן כמה דוגמאות למשפטים שיכולים לעזור להתמודד עם חרדות אצל ילדים:

• אני אצליח להתגבר על הפחד.
  
  
• יש לי כוח, אני חזק/ה.
  
  
• אני אמיץ/אמיצה.
  
  
• אני יכול/ה לסמוך על המשפחה שלי.
  

יש ילדים שיאהבו להקליט את עצמם אומרים את המשפטים האלה ולשמוע אותם לפני השינה. אחרים יעדיפו לכתוב אותם על פתקים ולתלות על המקרר. ככל ששומעים את המשפטים הללו יותר, כך הם נטמעים והופכים לחלק מהחשיבה האוטומטית של הילד.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

חרדות אצל ילדים יכולות לבוא לידי ביטוי בתגובות רגשיות קשות שנמשכות לאורך זמן, כמו פלאשבקים, הסתגרות, חרדה מוגברת או פגיעה בתפקוד היומיומי. במידה וילדכם סובל מאחת הדוגמאות שציינו, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לטפל בחרדה. תכניות הטיפול של "אתם איתי" מציעות מענה אישי ומיידי עבור ילדים הסובלים מהתקפי חרדה בזמן המלחמה והוריהם. מחפשים דרכי התמודדות עם חרדות אצל ילדים? צרו עמנו קשר.