2. הימנעות: ילדים מנסים להימנע ממצבים, מקומות ודברים שנקשרו לטראומה. אלו כוללים אנשים, מקומות, שיחות ופעילויות. למשל, ילדה שחוותה טיפול רפואי פולשני תנסה להימלט מבדיקה רפואית.
3. ירידה ברגשות חיוביים: ילדים מבטאים פחות עניין במשחק עם חברים ומבטאים פחות שמחה וצחוק.
4. עוררות יתר: ילדים מבטאים סף תסכול נמוך והתפרצויות כעס, נבהלים בקלות, מתקשים להתרכז, להירדם ולישון.
הקשיים הללו יכולים להפריע לקשר של הילדים עם חברים ובני משפחה ולהפריע להתפתחות התקינה והבריאות שלהם. התגובות הללו בהחלט טבעיות בזמן מלחמה או אירוע קשה אחר, וגם תקופה קצרה לאחר החשיפה לאירוע טראומטי. אבל, אם הן נמשכות מומלץ להתייעץ עם מומחים לטיפול בטראומה בילדים, ולשקול לפנות לטיפול שכולל הדרכת הורים לצד הטיפול בילד, או טיפול דיאדי ממוקד טראומה.
ילדים צעירים נמצאים לרוב עם מבוגר אחראי או עם הוריהם. בחלק גדול מהמקרים, לפחות הורה אחד נכח באירוע עם הילד/ה. במקרים אחרים, ההורים שמעו על מה שהילד/ה עבר/ה. משום כך, חלק מההורים סובלים מתגובות פוסטטראומטיות.
למשל, 42.1% מאימהות של פעוטות שחלו בסרטן סבלו מתגובות פוסטטראומטיות , 6.9% מהאימהות ו6% מהאבות של פעוטות שנפצעו אובחנו עם תגובות פוסטטראומטיות. לגבי טיפולים רפואיים פולשניים שהכרחיים להצלת חיים, לא אחת, ההורים מתבקשים לעזור לצוות הרפואי לטפל בילד/ה. בעקבות הסבל והמצוקה שעוברים הילדים בזמן טיפול רפואי פולשני, הורים עשויים להרגיש אשמה ומצוקה בתגובה למצוקה ולכאב של הילדים.
לקשר בין הילדים להורים ולתמיכה ולתיווך של ההורים יש השפעה רבה על ההתמודדות של הילדים והחלמה בעקבות טראומה.
לאיתור מוקדם והתערבות מוקדמת יש חשיבות יתרה במניעת תגובות כרוניות וסבל מתמשך. הורים רבים, אנשי חינוך וטיפול יכולים להעביר מסר שגוי כמו להימנע מטיפול משום שהם מאמינים שהילדים "ישכחו את מה שקרה להם עם הזמן". חשיבה זו אינה נכונה. ילדים רבים ממשיכים להתפתח עם קשיים שעשויים לפגוע בהתפתחותם ובריאותם.
אפשר לעזור לילדים על ידי איתור תגובות מצוקה ופנייה לטיפול מבוסס ראיות (טיפול שמחקרים הראו שיש לו השפעה חיובית על התגובות של הילדים).
עוזרים לסימבי תוכנית טיפול CBT שפותחה לילדים בגיל הגן (גילאי ארבע עד שש) הסובלים מתגובות פוסטטראומטיות.
יש שתי תוכניות CBT לגיל הרך:
חלק משלבי התוכנית מיועדים להדריך את ההורים לעזור לילדים ולעצמם. חלק אחר, מיועד לילדים ונערך בעזרת ההורים. לאורך הטיפול שנעשה רובו באופן עצמאי, מטפלת מומחית מלווה את ההורים ואת הילדים בהתכתבות ובזום.
התוכנית הטיפולית כוללת: מידע על תגובות של ילדים והורים לאירועים טראומטיים. שיטות שעוזרות להגביר את תחושת השליטה. שיטות שעוזרות להירגע, לחשוב אחרת, ולהתמודד עם זיכרון הטראומה. בשלב הראשון, הורים וילדים עוברים ההערכה ולאחריה, במידה וצוות המומחים ממליץ על המשך טיפול באתר, ההורים והילדים מתחילים את התוכנית הטיפולית. הטיפול עוזר להורים להתמודד עם התגובות שלהם ולתת לילדיהם תמיכה ושיטות התמודדות שעוזרות לילדים להרגיש יותר טוב.
ילדים צעירים מתקשים לספר על הקשיים שלהם וגם את הזיכרון שהם חוו. התוכנית עוזרת לילדים להבין את התגובות שלהם, לחשוב אחרת, להירגע ולספר את הסיפור הטראומטי בעזרת סרטוני אנימציה. הילדים וההורים עוזרים לסימבי החתול להרגיש יותר טוב. התהליך שהם עוברים עוזר להם להתמודד ולהתחזק, לחשוב אחרת ולהאמין בכוחות שלהם.
לכל שאלה, אתם איתי כאן עבורכם. צרו איתנו קשר והתחילו להרגיש יותר טוב.