>">

האם טיפול פסיכותרפי לילדים עוזר להפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ?

האם טיפול פסיכותרפי לילדים עוזר להפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

הפרעת OCD - מה חשוב לדעת? 

הפרעה טורדנית-כפייתית, המוכרת בראשי התיבות OCD (או Obsessive-Compulsive Disorder) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית המאופיינת במחשבות טורדניות חוזרות ונשנות ובהתנהגויות כפייתיות שאנשים מרגישים שעליהם לבצע. OCD מסווגת בקטגוריה נפרדת משלה הנקראת "הפרעות טורדניות-כפייתיות והפרעות קשורות," ולא כהפרעת חרדה, למרות שחרדה יכולה בהחלט להיות מרכיב מרכזי בבעיה. כאשר הפרעה זו פוגעת בילדים, ההשפעה על חייהם, על התפקוד הלימודי והחברתי ועל איכות החיים שלהם ושל משפחתם יכולה להיות משמעותית. השאלה שעומדת בפני הורים רבים ואנשי מקצוע היא האם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לילדים הסובלים מהפרעה זו, ומה רמת היעילות של טיפולים אלו.

 

מחשבות טורדניות נפוצות בילדים כוללות פחדים מזיהום או חיידקים, דאגה שמשהו נורא יקרה למישהו קרוב, צורך בסימטריה או סדר מושלם, או מחשבות לא רצויות בעלות אופי אלים או מיני. ההתנהגויות הכפייתיות המגיבות למחשבות אלו עשויות לכלול שטיפת ידיים חוזרת, בדיקות אינסופיות, ספירה, סידור חפצים באופן מסוים, או חזרה על מילים ופעולות. רוב הילדים עם OCD מבינים שההתנהגויות שלהם אינן הגיוניות, אך מרגישים שאינם יכולים לשלוט בהן, אולם יש ילדים שמתקשים להבין את חוסר ההיגיון בחשיבה ובהתנהגות שלהם.

 

יש ילדים שמדווחים על דחף לעשות דברים, פשוט צורך חזק לעשות דברים כמו לגעת בחפצים מסוימים. במקרה זה ילדים מספרים שהם לא מפחדים שמשהו רע יקרה אם הם לא יעשות את הטקס, אלא שהם פשוט חייבים לעשות את הטקס. אבל יש ילדים שחושבים שאם הם לא יעשו את הטקס, אז הדחף ימשיך להציק להם ויפריע להם להתרכז ולהמשיך בפעילות הרגילה שלהם.

אילו טיפולים יעילים קיימים להפרעת OCD?

אחד הטיפולים היעילים הוא הטיפול הפסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי מוביל ומבוסס מחקרית ביותר להפרעת OCD בילדים הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ספציפי הנקרא "חשיפה ומניעת תגובה." גישה זו מבוססת על הבנה שהתגובה הכפייתית למחשבה הטורדנית מחזקת את החרדה לטווח הארוך, למרות שהיא מפחיתה אותה לטווח הקצר. כאשר ילדים נמנעים מהמצב המעורר חרדה או מבצעים התנהגות כפייתית, הם לא לומדים שהחרדה או הדחף יכולים לרדת מעצמם ושהדבר שהם חוששים ממנו לא יתרחש.

 

בטיפול "חשיפה ומניעת תגובה," ילדים נחשפים בהדרגה למצבים המעוררים חרדה או דחף, תוך מניעת ביצוע ההתנהגות הכפייתית. התהליך מתבצע באופן מדורג, כאשר מתחילים ממצבים המעוררים מצוקה נמוכה יחסית ועוברים בהדרגה למצבים מאתגרים יותר. לדוגמה, ילד עם פחד מזיהום עשוי להתחיל בנגיעה במשטח שנתפס כמעט נקי, ורק אחרי התקדמות לגעת במשטחים שנתפסים כמזוהמים יותר. במהלך החשיפה, הילד לומד שהחרדה או הדחף עולים בתחילה אך יורדים באופן טבעי כעבור כמה זמן, גם ללא ביצוע ההתנהגות הכפייתית.

 

המחקר המדעי תומך באופן חד-משמעי ביעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים עם .OCD מחקרים מבוקרים רבים הראו שילדים שעוברים טיפול זה מפגינים שיפור משמעותי בתסמיני ההפרעה. אחד המחקרים המקיפים ביותר בתחום, המכונה Study Treatment OCD ,Pediatric השווה בין טיפול CBT לבדו, תרופות נוגדות דיכאון לבדן, שילוב של שניהם, וקבוצת ביקורת. התוצאות הראו ששילוב הטיפול הפסיכותרפי עם תרופות היה היעיל ביותר, אך גם הטיפול הפסיכותרפי לבדו הראה שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

אחד היתרונות המשמעותיים של הטיפול הפסיכותרפי בהשוואה לטיפול תרופתי הוא שהשיפור נשמר גם לאחר סיום הטיפול. כאשר ילדים לומדים כלים להתמודדות עם המחשבות והדחפים הכפייתיים, הם יכולים להמשיך להשתמש בכלים הללו גם לאחר שהטיפול הסתיים. לעומת זאת, בטיפול תרופתי בלבד, קיים סיכון גבוה יותר לחזרת התסמינים לאחר הפסקת התרופות.

 

הטיפול הפסיכולוגי לילדים עם OCD כולל גם רכיבים קוגניטיביים, כלומר עבודה על דפוסי החשיבה של הילדים. מטרת הרכיב הקוגניטיבי היא לעזור לילדים לזהות ולאתגר מחשבות לא מועילות. לדוגמה, ילד שמאמין שאם לא יבצע התנהגות מסוימת, אמא שלו תיפגע, ילמד לזהות שמדובר במחשבה מאגית וכי אין לו שליטה על מה שיקרה לאמא באמצעות מחשבותיו או התנהגויותיו. בנוסף, הטיפול עוזר לילדים להבדיל בין "החשיבה שלי" ובין "הOCD- שלי," כלי המסייע להם להתייחס למחשבות הטורדניות כמשהו חיצוני שהם יכולים לבחור לא להיענות לו.

כיצד ההורים משתלבים בתהליך הטיפולי של הילד?

 היבט חשוב נוסף בטיפול הפסיכולוגי לילדים עם OCD הוא שיתוף ההורים ושל המשפחה. הורים צריכים להבין את ההפרעה ואת אופן הטיפול בה, ולעיתים גם לשנות את דפוסי התגובה שלהם. במקרים רבים, הורים מגיבים לתסמיני ה OCD של הילד או הילדה בדרכים שבבסיסן יש כוונה טובה אבל התגובות הללו מחזקות את ההפרעה. הם עשויים להרגיע את הילד שוב ושוב, לבצע בדיקות עבורו, או להתאים את שגרת המשפחה לOCD כדי להימנע מטריגרים. התנהגויות אלו, למרות שמפחיתות חרדה לטווח קצר, מחזקות את ה OCD לטווח ארוך. בטיפול בילדים שכולל גם הדרכת הורים, ההורים לומדים כיצד: .1 להגיב בצורה תומכת אך לא מאפשרת; .2 לעודד את הילד להתמודד עם החרדה או הדחף; לא להיכנע לדרישות ה OCD.

 

בטיפול בילדים מטפלים משתמשים בשיטות יצירתיות כמו משחק, ציור, או סיפורים כדי להעביר את רעיונות הטיפול.

כמה זמן לוקח תהליך טיפולי אצל ילדים?

משך הטיפול משתנה בהתאם לחומרת ההפרעה ולתגובת הילדים, אך בדרך כלל מדובר בכ12- עד 20 פגישות שבועיות. חלק מהילדים מראים שיפור משמעותי כבר אחרי מספר שבועות, בעוד שאחרים זקוקים לטיפול ארוך יותר. אבל, לא כל הילדים מגיבים באותה מידה לטיפול. חלק מהילדים עשויים להזדקק לשילוב של טיפול פסיכותרפי ותרופתי כדי להשיג שיפור מיטבי.

 

מקרים חמורים של OCD בהם הילד מתפקד בקושי או שיש סיכון לפגיעה עצמית, עשויים לדרוש גישה טיפולית אינטנסיבית יותר. תוכניות טיפול יומיות או אשפוז חלקי עשויים להיות נחוצים במקרים כאלה. תוכניות אלו מספקות חשיפה אינטנסיבית למצבים מעוררי מצוקה לאורך היום, תוך תמיכה מתמדת של צוות מקצועי.

האם זה מצב שניתן לטפל בו?

 חשוב להבין שלמרות שהטיפול הפסיכולוגי  בOCD יעיל ביותר, הוא אינו תרופת פלא. המחקרים על תוצאות ארוכות טווח של OCD בילדים מציגים תמונה מעורבת: כ 66% מהילדים שמקבלים טיפול יכולים להגיע לשיפור מלא, ו 33% מאותם ילדים נשארים בשיפור מלא שנשמר יציב לאורך שנים. עם זאת, כ 37%מהילדים חווים הישנות של תסמינים או שהתסמינים נמשכים.

ישנם מספר גורמים שתורמים לשיפור מלא וליציבות ארוכת טווח:

  •  זיהוי מוקדם וטיפול מוקדם - ככל שההפרעה מזוהה ומטופלת מוקדם יותר, כך הסיכויים לשיפור טובים יותר. ילדים שמקבלים טיפול מוקדם נוטים פחות לפתח דפוסים עמוקים וקשיחים של התנהגות כפייתית, ופחות סביר שההפרעה תשפיע על התפתחותם החברתית והלימודית.
  • כלים שנרכשו בטיפול – בטיפול, ילדים לומדים כלים להתמודדות שישארו איתם לאורך החיים. גם אם יחוו החמרה בעתיד, היכולות שנרכשו בטיפול יסייעו להם להתמודד טוב יותר הן עם תסמינים שלא נעלמו לחלוטין והן עם תסמינים שחזרו להחמיר. כלים אלו כוללים טכניקות לזהות מחשבות טורדניות, אסטרטגיות להתנגדות לדחפים הכפייתיים, ודרכים לוויסות החרדה המלווה את התסמינים.

חשוב גם להתייחס להפרעות נלוות שעשויות להופיע יחד עם OCD כמו הפרעות חרדה אחרות, הפרעת קשב וריכוז, או דיכאון. טיפול מקיף צריך לקחת בחשבון את כל ההיבטים של בריאות הנפש של הילד ולטפל בהם במקביל.

"מהם הכלים הדיגיטליים בטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)?"

בשנים האחרונות פותחו אפליקציות וכלים דיגיטליים שיכולים לסייע לילדים לתרגל את הכלים שלמדו בטיפול גם בבית. אפליקציות אלו עשויות לכלול יומני מעקב אחר תסמינים, תזכורות לתרגול חשיפה, ומשחקים טיפוליים. למרות שכלים אלו אינם מחליפים טיפול פסיכותרפי מקצועי, הם יכולים להיות תוספת מועילה.

 

אתר CBTeamAtHome הוא אתר ישראלי חדשני שפיתחה ד"ר לילך רחמים, המציע תוכניות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם OCD. התוכנית ל-OCD בנויה מ-14 שלבים שבהם לומדים ומתאמנים בשיטות CBT באמצעות סרטונים ומשחקים. המשתמשים יכולים לעבוד באופן עצמאי ואנונימי, או לבחור בליווי של מטפלת. היתרון המרכזי של תוכנית זו הוא הנגישות – ניתן להשתמש בה מכל מקום ובכל זמן שנוח למשתמש, מה שמאפשר להתחיל טיפול באופן מיידי. בתוכניות לילדים, ההורים לוקחים חלק מרכזי, לומדים את השיטות ועוזרים להשתמש בהן, כך ששיטות הטיפול הופכות להיות חלק מהשפה,החינוך והתקשורת בבית.

יעילות הטיפול הפסיכולוגי ב-OCD בילדים

לסיכום, התשובה לשאלה האם טיפול פסיכולוגי עוזר לילדים עם OCD ?היא חיובית ונתמכת היטב במחקר. טיפול CBT מסוג "חשיפה ומניעת תגובה" הוכח כיעיל מאוד בהפחתת תסמיני OCD בילדים. הטיפול מספק לילדים כלים להתמודדות, משנה דפוסי חשיבה והתנהגות, ומשפר באופן משמעותי את איכות החיים. שילוב המשפחה בתהליך מגביר את הסיכוי להצלחה. בעוד שלא כל הילדים מגיבים באותה מידה, חלקם נזקקים לטיפול נוסף או משולב, הטיפול הפסיכולוגי נותר קו הטיפול הראשון והמומלץ ביותר עבור ילדים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית.