פיתוח חוסן רגשי אצל ילדים
בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל חווה מעברים חדים בין מצבי חירום ושגרה, כשהשגרה עצמה היא כבר למעשה "שגרת חירום". בתוך מציאות כזו, חשוב לפתח ולחזק את החוסן הנפשי של ילדינו, וגם שלנו - ההורים.
חשוב לזכור שחוסן רגשי לא מונע קושי, אבל הוא עוזר לנו להתמודד עם קשיים ומצבי משבר וחירום בצורה יותר רגועה, גמישה ויעילה, ולהמשיך לתפקד גם כשהמציאות הופכת קשה ומורכבת.
מהו חוסן רגשי?
חוסן רגשי הוא היכולת של אדם, ילד או מבוגר, להתמודד עם אתגרים, מצבים מלחיצים או טראומטיים, תוך שמירה על תחושת שליטה ומסוגלות העצמית. אנשים בעלי חוסן רגשי גבוה ניחנו בחשיבה גמישה, יכולת טובה יותר לזהות, לבטא ולווסת רגשות, תחושת משמעות ואמון בעצמי ובזולת. הם גם יודעים לפנות לעזרה כשהם מרגישים מצוקה.
כישורי חוסן ניתנים ללמידה וטיפוח, וכדאי להתחיל ללמד ולתרגל אותם כבר מהגיל הרך.
איך מפתחים חוסן רגשי בשגרה?
הבסיס לחוסן רגשי נבנה דווקא בשגרה - בזמנים של רגיעה, כשהמערכת הרגשית פתוחה ללמידה. שגרה יציבה, הכוללת שעות שינה קבועות, טקסים מוכרים ותחושת ביטחון בבית, היא נקודת פתיחה חשובה. לצד זאת, חשוב לקיים שיח רגשי פתוח: תנו שם למה שאתם מרגישים, הזמינו את ילדיכם לשתף, ושאלו שאלות כמו "מה עוזר לך כשאתה מפחד?" או "מה אפשר לעשות כשכועסים?"
חיזוק תחושת המסוגלות חשוב לא פחות. כאשר אנחנו מאפשרים לילדים לקבל החלטות קטנות או נותנים להם אחריות מותאמת לגילם, הם מרגישים שהם יכולים להשפיע. גם חשיפה הדרגתית לאתגרים, כמו להתנסות בפעולה שמפחידה אותם אך אינה מסוכנת, בונה ביטחון. ולבסוף, אל תשכחו את הכוח של דוגמה אישית: כשאתם משתפים בקשיים ובהתמודדויות שלכם, אתם מעבירים מסר חזק על חוסן ומעניקים לגיטימציה לרגשות.
שיטות הרגעה לילדים - בשגרה ובחירום
תרגול של שיטות הרגעה דווקא בזמנים רגועים מאפשר לילדים להשתמש בהן ברגעים קשים. למשל, נשימת בלון, כשהילד מניח יד על הבטן ונושם "כאילו הוא מנפח בלון", תוכלו להוסיף גם אלמנטים של דמיון כמו למשל: דמיינו שהבלון הוא בצבע שאתם הכי אוהבים.
תרגול דמיון מודרך יכול גם הוא להיות שיטת הרגעה יעילה, דמיון מודרך שמוביל את הילד למקום נעים ושקט. תרגולי רגיעה של הגוף הם דרך מצוינת לעזור לילדים להרפות את הגוף שלהם, אצל הגדולים יותר נעשה הרפיה הדרגתית של כל האיברים, ואצל הצעירים יותר נוכל לעשות שימוש בדימויים מצחיקים כמו "הגוף שלך הוא כמו מלפפון קשה עכשיו, בוא נהפוך אותו לספגטי רך".
עוד שיטות פשוטות כוללות ספירה בנשימה: נספור עד 5 בשאיפה, ואז נספור עד 5 בנשיפה, אפשר לשלב גם עם ספירת בעזרת האצבעות. ננסה לייצר מצב בו הילדים נרגעים באמצעות הרגעת החושים - נדאג לאור חמים, מוזיקה נעימה או שמיכה אהובה, ונשחק משחקי תנועה ומגע כמו חיבוק "סנדוויץ'" או התגלגלות בשמיכה. כל אלה מסייעים בוויסות הרגשי ותחושת הביטחון של הילדים.
חוסן רגשי ילדים - מה עושים בזמן חירום?
כאשר פורצת מלחמה, נשמעות אזעקות, או כשיש צורך להתפנות מהבית, חשוב במיוחד להישען על הכלים שנבנו בשגרה. שמירה על שגרה בסיסית גם במקלט או במקום אירוח זמני מעניקה לילדים תחושת יציבות. תקשורת רגועה ומותאמת גיל היא חיונית: הסבירו מה קורה במילים פשוטות, ענו על שאלות ללא הפחדה ונסו להבין את הצרכים הרגשיים של ילדיכם דרך ההתנהגות שלהם.
עודדו את ילדיכם לבטא את רגשותיהם בדרכים מגוונות – ציור, משחק דרמטי, כתיבה ביומן, תנועה או מוזיקה. חשוב לאפשר להם להביע פחד, כעס, בלבול או עצב, גם אם הרגשות קשים לצפייה – ולהימנע מהתגובה האינסטינקטיבית של "לתקן" או להרגיע מהר מדי. כל ילד מבטא את עולמו הפנימי באופן אחר, ולכן כדאי להתבונן, להבין מה מתאים לו ולעודד בהתאם.
הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור:
- ציור וצביעה – דרך לביטוי חופשי של רגשות ומחשבות ללא צורך במילים.
- משחק דרמטי – משחק "במלחמה" או "בחירום" מאפשר עיבוד של חוויות טראומטיות.
כתיבה או יומן – מתאימה לילדים בוגרים יותר, שרוצים לארגן את מחשבותיהם ולהביען בכתב. - מוזיקה ותנועה – שירה, ריקוד או הקשבה למוזיקה מרגיעה יכולים להוות פורקן רגשי חזק.
- עבודת חימר או פלסטלינה – פעילות תחושתית שמרגיעה ומספקת דרך לא מילולית לביטוי רגשי.
- עוגנים אישיים – חפצים מוכרים כמו בובה אהובה, ספר או יומן אישי יוצרים חיבור לעולם הבטוח והמוכר.
בנוסף, שמירה על קשרים חברתיים היא מרכיב מרכזי בבניית תחושת שייכות וחוסן רגשי. גם בזמנים קשים, חשוב לעודד מפגשים עם חברים ובני משפחה – בין אם באופן פיזי (ככל שהמצב מאפשר), ובין אם באמצעים דיגיטליים כמו שיחות וידאו, וואטסאפ או זום. לפעמים, שיחה אחת עם חבר יכולה לחולל שינוי גדול בתחושת הבדידות והביטחון.
וכמובן, זכרו להשתמש בשיטות שתורגלו בשגרה - הן יעילות עוד יותר בזמנים מלחיצים.
תמיכה בהורים - גם אתם זקוקים לעוגן
כדי שתוכלו לתמוך בילדים, חשוב שתדאגו גם לעצמכם. שינה מספקת, תזונה נכונה והפסקות קצרות של נשימה ושקט יכולות לעשות פלאים.
אל תישארו לבד - דברו עם חברים, בני משפחה או אנשי מקצוע. הגבילו את החשיפה לחדשות והכינו מראש תיק חירום או תוכנית פעולה משפחתית, ושמרו על גמישות מחשבתית - האירועים מסביב אינם בשליטתכם אבל יש דברים שאתם יכולים כדי לעזור לעצמכם - התמקדו במה שבשליטתכם, לא במה שלא.
כיצד נתאים תמיכה רגשית לפי גיל הילד?
הצרכים הרגשיים משתנים מאוד בין גילאים שונים. פעוטות בגיל 3-6 זקוקים לשפה פשוטה ולעוגנים רגשיים כמו סיפור לפני השינה או חיבוק קבוע בבוקר, אלה יעניקו לילדיכם בטחון תחושה של יציבות. בגילאים אלו הילדים נוטים לערבב בין דמיון למציאות, ולכן חשוב להרגיע אותם בשפה פשוטה, כמו למשל: " יש אנשים רעים, אבל אנחנו והצבא שלנו שומרים עליך, אתה בטוח". חשוב לעודד את הילדים להביא את הרגשות שלהם, באמצעות דרמה, ציור או תנועה.
ילדים בגיל 7-9 מתחילים להבין דברים בצורה קונקרטית יותר. הם זקוקים להסברים פשוטים, חזותיים ומעשיים כמו שימוש במפות או ציורים. זה גיל טוב להתחיל לתרגל נשימה מודעת ולחזק את היכולת לשוחח על רגשות.
בגיל 10-12 מתחילות להתפתח יכולות חשיבה מופשטות יותר. ילדים בגיל הזה כבר יכולים להבין רגשות סותרים ולשאת מורכבות. חשוב לדבר איתם בגובה העיניים, לעודד שיח רגשי, ואף לשתף אותם ברגשות שלכם כדוגמה אישית. כדאי לתת מקום גם לשיח מוסרי או קיומי, ולאפשר להם לקחת חלק פעיל בהתארגנות למצבי חירום.
היכולת לפגוש את המציאות
פיתוח חוסן רגשי הוא תהליך מתמשך שמתפתח דרך תקשורת רגישה, מודעות עצמית, ותמיכה הדדית. הוא מתפתח גם ברגעים הפשוטים של שגרה וגם ברגעים המורכבים של חירום. כשאנחנו מלמדים את ילדינו כלים רגשיים, אנחנו לא מבטיחים להם מציאות קלה יותר, אבל אנחנו כן מעניקים להם את היכולת לפגוש את המציאות עם יותר ביטחון, גמישות ותקווה.
