איך לפתח חוסן אצל ילדים והורים?
פיתוח חוסן רגשי אצל ילדים
בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל חווה מעברים חדים בין מצבי חירום ושגרה, כשהשגרה עצמה היא "שגרת חירום". בתוך המציאות הזו, חשוב לפתח ולחזק את החוסן הנפשי של ילדינו וגם שלנו, ההורים.
חוסן רגשי לא מונע קושי, אבל הוא עוזר לנו להתמודד עם קשיים ומצבי משבר וחירום בצורה יותר רגועה, גמישה ויעילה, ולהמשיך לתפקד גם כשהמציאות נעשית קשה ומורכבת.
מהו חוסן רגשי?
חוסן רגשי הוא היכולת של אדם, ילד או מבוגר, להתמודד עם אתגרים, מצבים מלחיצים או טראומטיים, תוך שמירה על תחושת שליטה ומסוגלות העצמית. אנשים בעלי חוסן רגשי גבוה ניחנו בחשיבה גמישה, יכולת טובה יותר לזהות, לבטא ולווסת רגשות, תחושת משמעות ואמון בעצמי ובזולת. הם גם יודעים לפנות לעזרה כשהם מרגישים מצוקה.
כישורי חוסן ניתנים ללמידה וטיפוח – כדאי להתחיל ללמד ולתרגל אותם כבר מהגיל הרך.
כלים לפיתוח חוסן רגשי בשגרה
חוסן רגשי אינו נבנה רק בזמן משבר, להיפך, העבודה המרכזית נעשית דווקא בשגרה, כשהמערכת הרגשית רגועה וזמינה ללמידה.
הנה כלים פשוטים לחיזוק החוסן:
- שגרה יציבה ובטוחה - שמרו על שעות קבועות, טקסי מעבר, תנו מקום אישי לילד בבית.
- שיח רגשי – תנו שם לרגשות, תנו להם תוקף, דברו את מה שאתם מרגישים. יומן רגשי, שוחחו, למשל, על "מה עזר לך כשנבהלת?" או "מה את יכולה לעשות כשאת כועסת"?
- תחושת מסוגלות - תנו לילדיכם אחריות מותאמת גיל, אפשרו להם קבלת החלטות קטנות.
- חשיפה הדרגתית לאתגרים – ספקו הזדמנות לעשות דברים שהילדים חוששים מהם למרות שהם בטוחים למדי.
- מודלינג של חוסן - כשאתם משתפים איך אתם התמודדתם בעבר או עם המצב הנוכחי, אתם מלמדים אותם הן לשתף והן להתמודד בצורה יותר יעילה.
שיטות הרגעה לשגרה וחירום
מומלץ לתרגל שיטות הרגעה דווקא בזמן שגרה, כדי שהן תהיינה זמינות בימים שבהם אתם חווים קושי:
- נשימת בלון
הניחו יד על הבטן ושאפו אוויר "כמו שמנפחים בלון". אפשר לשלב עם דמיון, למשל "הבלון בצבע שאתה אוהב". - תרגול רגיעה של הגוף
בגיל הרך נעזר בדימויים משעשעים, כמו "תהיה ספגטי רך/מלפפון קשה". בגילאים בוגרים יותר נעשה הרפיה הדרגתית של איברים. - ספירת נשימות או אצבעות
מתאים לילדים החל מגיל גן: שיטה פשוטה של ספירה עד 5 בשאיפה ועד 5 בנשיפה, אפשר לספור גם בעזרת האצבעות. - דמיון מודרך
הובילו את הילד במילים, למשל "אתה מדמיין חוף שקט, עם חול נעים ורוח קלילה...". אפשר להקליט עבורם גרסה מותאמת אישית. - חושים מרגיעים
שמיכה רכה, אור חמים, נר ריחני, מוזיקה נעימה או חפץ אהוב, כל אלו יוצרים תחושת עוגן. - משחקי מגע ותנועה
חיבוקים חזקים כמו "סנדוויץ'", גלגול בשמיכה, פעילויות ספורט משותפות או יוגה לילדים עוזרות בוויסות מערכת העצבים ומאזנות את הגוף ואת הנפש.
פיתוח חוסן בזמני חירום
כאשר מתרחש אירוע חירום כמו מלחמה, אזעקות, פינוי או בידוד, חשוב לא לאבד את העקרונות שנבנו בשגרה.
הנה תזכורת לכלים חשובים:
- שמירה על יציבות ושגרה
יצירת מסגרת קבועה מעניקה לילדים תחושת ביטחון בזמן חירום שבו השגרה הופרעה. חשוב לשמור ככל האפשר על זמני שינה, אוכל ופעילויות מוכרות, גם אם הן נעשות במקלט או במקום שבו אתם מתארחים באופן זמני. - תקשורת מותאמת גיל
יש לדבר עם ילדים על המצב בצורה כנה, רגועה ופשוטה. להסביר בלי להבהיל, לענות על שאלות בלי להציף במידע, תוך התאמה לגילם ולרמת הבשלות הרגשית שלהם. - עידוד ביטוי רגשות
משחק, ציור, תנועה או שיחה - כל אלה הם ערוצים חשובים לעיבוד רגשי. חשוב לאפשר לילדים להביע פחד, כעס, בלבול או עצב, ולא למהר להרגיע או "לפתור" את הבעיה.
ילדים שונים יביעו את הרגשות שלהם ויעבדו את החוויה שהם עוברים בדרכים שונות, חשבו מה יתאים לילדיכם ועודדו אותם בהתאם, הנה כמה רעיונות:
- ציור וצביעה- ביטוי חופשי של מחשבות ורגשות ללא מילים
- משחק דרמטי- משחק ב"חירום" או "מלחמה" עוזר לעבד טראומה
- כתיבה או יומן- לילדים יותר גדולים, דרך לארגן מחשבות
- מוזיקה ותנועה- שירה, ריקוד או פשוט הקשבה למוזיקה מרגיעה
- עבודת חימר או פלסטלינה- פעילות מגענית שמרגיעה ומאפשרת ביטוי
- עוגנים אישיים - בובה אהובה, ספר, יומן אישי, כל מה שמחבר אותם לעולם המוכר.
- שמירה על הקשרים החברתיים
חוסן רגשי מתחזק מתוך תחושת שייכות. גם בימים קשים, חשוב לאפשר לילדים לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה – באמצעות מפגשים פיזיים (ככל שניתן ובהתאם להנחיות פיקוד העורף), או דרך מפגשים דיגיטליים כמו זום, וואטסאפ ואמצעים נוספים. - תרגול שיטת הרגעה
השתמשו בשיטות שתורגלו בשגרה - הן יעילות עוד יותר בזמנים מלחיצים.
תמיכה להורים בעת חירום
במצבי חירום, כדי שתצליחו לתמוך בילדים, עליכם לתמוך בעצמכם:
- שינה, אוכל, שתייה - אל תשכחו את הבסיס.
- הפסקות יזומות - כמה דקות של שקט, נשימה, מקלחת - קחו פסק זמן לעצמכם.
- רשת תמיכה - דברו עם חברים, הורים אחרים, אנשי מקצוע- אל תישארו לבד.
- הגבלת חשיפה למידע - גם עבורכם וגם עבור הילדים - תנו לעצמכם קצת שקט מהחדשות המדאיגות
- תכנון מראש - הכינו תיק חירום, וחשבו על תוכנית משפחתית - התכוננו והחזירו לעצמכם את תחושת השליטה.
- גמישות מחשבתית - האירועים מסביב אינם בשליטתכם אבל יש דברים שאתם יכולים כדי לעזור לעצמכם - התמקדו במה שבשליטתכם, לא במה שלא.
איך נתאים את התמיכה של ההורים לילדים בגילאים שונים?
הצרכים הרגשיים של ילד בן 3 שונים מהותית מאלה של ילד בן 10 או 12. הנה כמה קווים מנחים להבנה והתאמה לפי גיל:
גילאי 3-6
- ילדים בגיל זה מתקשים להבחין בין דמיון למציאות, ועלולים לפרש מצבים מאיימים בצורה דרמטית.
- הסבירו להם בשפה פשוטה, למשל: "יש אנשים רעים, אבל אנחנו שומרים עליך. אתה בטוח".
- עודדו את הילדים לבטא רגשות באמצעות דרמה, ציור או תנועה.
- הקפידו לשמור על שגרה למשל, לשיר שיר לפני השינה, חיבוק בבוקר או סיפור אהוב מעניקים לילדים ביטחון ותחושת יציבות.
גילאי 7-9
ילדים בגיל זה מחפשים הסברים יותר קונקרטיים ורציונליים.
- השתמשו בעזרים ויזואליים כמו מפות, ציורים או מודלים להסביר מה קורה.
- אפשרו שאלות, והכירו ברגשות שלהם, גם אם הם מנסים "להראות חזקים".
- זהו גיל מצוין ללימוד נשימה מודעת או תרגול גוף-נפש, הם מבינים את ההיגיון שבזה.
גילאי 10-12
ילדים בגיל זה מפתחים הבנה מופשטת יותר ויכולים לשאת רגשות סותרים.
- שוחחו איתם בגובה העיניים, שתפו אותם ברגשות שלכם (במידה), ותנו דוגמה אישית.
- עודדו אותם לכתוב יומן רגשי, תנו מקום לשיח מוסרי או קיומי.
- שתפו אותם בתכנית משפחתית למצב חירום, לדוגמה, הכנת תיק חירום או תרגול אזעקה, זה מעניק תחושת אחריות ושליטה.
לסיכום
פיתוח חוסן רגשי הוא תהליך מתמשך שמתפתח דרך תקשורת רגישה, מודעות עצמית, ותמיכה הדדית. הוא מתפתח גם ברגעים הפשוטים של שגרה וגם ברגעים המורכבים של חירום. כשאנחנו מלמדים את ילדינו כלים רגשיים, אנחנו לא מבטיחים להם מציאות קלה יותר, אבל אנחנו כן מעניקים להם את היכולת לפגוש את המציאות עם יותר ביטחון, גמישות ותקווה.
